פורסם באתר ה"ארץ" ב-3.1.22
פותחים קבוצת ווטסאפ משפחתית ייעודית לקניות, קובעים יעד חודשי לתקציב, והולכים לסופר באופן מחושב, בלי מבצעים וללא הילדים: המאמנת והיועצת הכלכלית רונית טאוליב מסבירה כיצד לצמצם את ההוצאות בסופר. כתבה 11 בסדרה
בכתבות הקודמות, פרשנו את הדרך לחיים רגועים יותר כלכלית: ההבנה של כמה כסף אנחנו מוציאים, בניית תקציב מוגדר ומתוכנן ותכנון תקציב כזה מחודש לחודש ותכנון הקיץ שתמיד יש בו הוצאות גדולות. בנוסף נגענו בנושא מהותי ורגיש — כסף וזוגיות, שינוי קריירה ושיפוץ או מעבר דירה וגם צללנו לנושא ההלוואות והחסכונות ואפילו למידע שחשוב להשאיר אחרינו.
הכתבה הנוכחית תוקדש להוצאה ספציפית וכנראה הכי שכיחה ברוב הבתים — ההוצאה שלנו על קניות בסופר. המטרה היא לצייד אתכם, הקוראים והקוראות, בשלושה כלים פרקטים, שאם תיישמו אותם אצלכם בבית, תצליחו להפחית את הוצאה שלכם בסופר ועדיין להרגיש שפע (ב"סופר" הכוונה היא גם לקניות אצל הירקן, הקצב, המכולת וכן, גם הסופר).
מדוע להתמקד בקניות בסופר? זהו סוג ההוצאה שהכי קל להתייעל בה ביחס להפחתה הפוטנציאלית בה. לדוגמה, אם נרצה להפחית 500 שקלים בהוצאות שלנו, נגלה שבסופר, יש הכי הרבה "שומנים" שאפשר לוותר עליהם מבלי שזה יכאב.
אופן הקניות שלנו בסופר מושפע מהבית שבאנו ממנו, ומאיזשהו מחסום שלא מאפשר לנו להתייעל — "באוכל לא חוסכים"; "אצלי המקרר תמיד מלא". כמו כן, עם הזמן הקניות בסופר הפכו ליותר מרק מזון — נכון שיש שם אוכל, אבל הכל זה מזון (מלשון הזנה). יש שם הרבה דברים שאם נקנה פחות מהם, לא נחסיר דבר חשוב מאתנו או מהילדים שלנו.
מדוע אנחנו מוציאים על קניות בסופר יותר ממה שצריך? מסקר לא מייצג שערכתי בקבוצת הפייסבוק שלי ושכלל כ–150 משיבים, עלה כי הסיבה המובילה לכך היא קניות לא מתוכננות. לאחר מכן, הרצון שיהיו מְּלָאִים בבית, וסיבה שלישית דומה "שלא יחסר כלום". אמנם אנחנו מרגישים את עליית המחירים בתקופה האחרונה, אבל לא זאת הסיבה היחידה שבגינה אנחנו מוציאים על קניות בסופר יותר ממה שאנחנו באמת צריכים ו/או יכולים.
שלושה כלים לצמצום הוצאות בסופר:
שלושת הכלים לצמצום ההוצאות בסופר פותחו מתוך הניסיון האישי שלי כבעלת משפחה, ומתוך ניסיון של משפחות שליוויתי, שאימצו את השיטה ומתמידות בה. אם בבית שלי ושלהם זה עובד, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בבית שלכם. אז מה הם הכללים?
1. לפתוח קבוצת וואטסאפ משפחתית בשם "רשימת הקניות שלנו" (אפשר כמובן למצוא גם שם אחר). קבוצת הווטסאפ תכלול את כל בני המשפחה, הורים וילדים (אלה שיודעים קרוא וכתוב ושיש להם טלפון נייד). לא מוותרים על אף אחד. גם במקרה שאתם גרים לבד, פתחו עם עצמכם קבוצה.
קבעו כללים לקבוצה והוסיפו לה תמונה משעשעת. דוגמה לכללים: עד מתי אפשר לעדכן את הרשימה, מה שלא מופיע ברשימה לא נקנה, באיזה יום עושים קניות וכו'. במהלך השבוע, בכל פעם שרואים שחסר משהו בבית, בני המשפחה שולחים בקבוצה את המוצר שחסר. אפשר גם לערוך את הרשימה הזו באתרי רשימות יעודיים כמובן.
שימו לב, קיימת חשיבות גבוהה לכך שהאחריות על רשימת הקניות תהיה של כל בני הבית. בדרך הזו הילדים ילמדו לקחת אחריות, ילמדו מהו תעדוף ויבקשו את המוצרים שהם מעדיפים. אנחנו ההורים טועים לפעמים לחשוב שאנחנו כבר מכירים את הרצונות של הילדים. למשל, יכול להיות שאנחנו רגילים לקנות מעדן חלב מסוים, אבל הם אוכלים אותו רק כי הוא שם. יכול מאוד להיות שנגלה שהם מעדיפים משהו אחר והיו שמחים לוותר על זה.
2. הגדירו תקציב חודשי לטובת הקניות בסופר. תקציב הוא היעד הכספי שאנחנו מציבים לטובת הקניות בסופר, לאחר שחישבנו בכמה אנו יכולים להפחית את ההוצאה. צעד זה יסייע לנו להיות מפוקסים במטרה.
איך יודעים כמה להגדיר כתקציב חודשי? כדי לקבוע את הסכום, נתבסס על נתונים של החודשיים האחרונים. ניכנס לפירוט האשראי, ונראה מה הסכום שהוצאנו על קניות בסופר (כולל ירקות ובשר) בחודשיים האחרונים, ומה הממוצע לחודש. נציב לעצמנו יעד התחלתי של הפחתה בהוצאות בכ–10%. הסכום שקיבלנו הוא היעד החודשי שלנו להוצאות הסופר. ניתן להמיר אותו גם לתקציב שבועי, עבור אלה שיותר נוח להם לנהל את זה ברמה שבועית.
לדוגמה: נניח שההוצאה הממוצעת שלנו על קניות בסופר היא 4,400 שקל בחודש. נציב לעצמנו יעד התחלתי של 10% הפחתה בהוצאות. כלומר, הפחתה של 440 שקל בהוצאות על הסופר. היעד החודשי שלנו הוא 3,960 שקל. אם נוח לכם יותר עם יעד שבועי, חלקו את הסכום ב–4.2 שבועות. היעד השבועי הוא 943 שקל.
מדובר בחסכון של לפחות 440 שקל לחודש, 5,280 שקל בשנה — סכום שניתן להשקיע בחופשה קצרה, קורס מעניין, או בחסכון לילדים. נכון, ברגע שזה מגיע לחישובים, לא לכולם זה זורם. האמינו לי שזה רק נראה הרבה מספרים — אלה הדברים שאתם עושים ביום יום בראש, מבלי שתרגישו, תעקבו אחר ההנחיות צעד צעד ותראו שזה אפשרי.
3. לנהל את הקניות. ניהול הקניות מתחלק לשלושה חלקים: לפני שנכנסים לסופר, בזמן הקניות ובקופה.
מה עושים לפני?
■ מוודאים שיש לנו את רשימת הקניות (מה שנכתב בקבוצה המשפחתית), והיעד התקציבי.
■ מסננים מהרשימה מוצרים שכבר יש בבית. אצלנו בבית, לדוגמה, בכל שבוע באופן קבוע, מבלי לבדוק, בן זוגי כותב שצריך פיתות (הוא זה שמכין כריכים בבוקר לילדים), וכל פעם מחדש אני מוצאת במקפיא חבילה שלמה. כמו כן, אפשר לסנן מהרשימה מוצרים שנכתבו אבל אתם מעדיפים שלא לקנות אותם. לדוגמה, כשהילדה מבקשת קורנפלקס עם סוכר וצבעי מאכל, אין מצב שאקנה.
■ תעדוף. רק אם יש לכם פנאי וסבלנות, סדרו את הרשימה לפי סדר העדיפות.
מה עושים בזמן הקניות?
■ בלי ילדים בקניות. אם אין ברירה והילדים הגיעו אתכם, סכמו איתם מראש על בחירת מוצר אחד בלבד. כמו כן, עד שלא משלמים, לא פותחים, כי בין המדפים יתגלו להם בוודאי עוד פיתויים ואולי הם ירצו להחליף.
■ קונים רק מוצרים שברשימה. אם נתקלתם במוצר שאתם בטוחים שצריך ושכחתם לרשום, מותר לסטות בקטנה. הכל טוב, מותר להיות גמישים בקטנה.
■ לא קונים רק כי יש מבצע. שתי חבילות שקדי מרק ב–20 שקל, חבילה אחת ב–11.90 שקלים. עדיף לחשוב שהוצאנו עוד 1.90 שקלים מאשר 8.10 שקלים. יחד עם זאת, אם אתם יודעים שבמהלך החודש "יתחסלו" שתי חבילות, אז זה בסדר לקנות במבצע — תפעילו שיקול דעת.
מה עושים בקופה?
■ מסדרים את המוצרים בשתי ערימות. בערימה אחת מוצרים שבכל מקרה נקנה, ובערימה השנייה מוצרים שזה בסדר לוותר ולדחות לשבוע הבא. מתחילים בקופה עם המוצרים שהם חובה, ורק אחר כך, אם נשארה יתרה, מעבירים את האחרים (בקנייה באינטרנט זה ממש פשוט, אבל גם בקופות בשירות עצמי).
■ לא משלמים בתשלומים. זה לא שבחודש הבא לא תזדקקו לאוכל, נכון?
■ מתעדים את סכום הקנייה ובודקים איך אנחנו מול התכנון החודשי.
לכל משפחה יש את הרגלי הקניות שלה, האילוצים והיכולת, אך שלושת הכללים האלו מתאימים למרבית הבתים, בעיקר בגלל הגמישות. ניתן לשנות את אחוז החסכון, את תדירות הקניה, לשלב בין קניה אחת גדולה להשלמות במהלך החודש, השורה התחתונה — זה אפשרי. זכרו שאין נכון או לא נכון — יש מתאים לי או לא מתאים.
רונית טאוליב היא מאמנת ויועצת כלכלית, בעלת האפליקציה "החיים בפלוס" ומייסדת קבוצת הפייסבוק "החיים בפלוס עם רונית טאוליב"
להצטרפות לקבוצה לחצו כאן:
