האם כדאי להפקיד לחיסכון? ענו על כמה שאלות ותדעו

פורסם באתר ה"ארץ" ב-13.6.21

הפקדה לחיסכון נשמעת תמיד כמו רעיון נכון ואחראי, אבל לא תמיד זה הזמן הנכון.
חשוב גם לדעת לאיזו מטרה חוסכים.
היועצת והמאמנת הכלכלית רונית טאוליב פורשת בפניכם את התנאים שייתנו תשובה ברורה:
האם להתחיל לחסוך עכשיו, ואיך עושים את זה? 

בכתבות הקודמות פרשנו את הדרך לחיים רגועים יותר כלכלית: היכולת להבין כמה כסף אנחנו מוציאים, בניית תקציב מוגדר ומתוכנן, ותכנון תקציב כזה מחודש לחודש. בנוסף נגענו בנושא מהותי ורגיש – כסף וזוגיות. צללנו גם לנושא ההלוואות שהן חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים.

בפרק הנוכחי, השישי בסדרה, אני רוצה להתעמק ביעדים ובמטרות שלנו; איך מגדירים אותם, ובאיזה אופן נערכים אליהם מבעוד מועד. חשוב להבהיר: המטרה של הכתבה הזו היא לא לשכנע אתכם להתחיל לחסוך, או להטיף מוסר לאלה שלא חוסכים, כי אם לספק ידע. הידע הזה יביא אתכם להחלטה מושכלת ומודעת באשר להחלטה שלכם לחסוך או שלא לחסוך, ובכך להעניק לכם שליטה בחייכם.

בסקר שערכתי בקבוצת הפייסבוק שלי, שאלתי את החברים אם הם מפקידים באופן קבוע לחיסכון, וקיבלתי תשובות מכ-200 איש. נכון, לא מדובר במדגם מייצג סטטיסטית, אבל נדמה לי שהתוצאה מייצגת למדיי. 53% השיבו שאינם חוסכים באופן קבוע, 18% חוסכים ללא מטרה מוגדרת, 15% חוסכים למטרות ספציפיות ו- 14% מחזיקים בחיסכון לילדים. 

למה רובנו לא חוסכים למטרות?

התשובות הנפוצות הן אלה:

💰 אין מאיפה. אנחנו בקושי מצליחים לעמוד בהוצאות הקיימות, אז איך נוסיף עוד "הוצאה" של חיסכון?

💰 סדרי עדיפויות. בוחרים להוציא על דברים חשובים או דחופים יותר, או שלא רוצים לרדת ברמת החיים לטובת חיסכון.

חשוב להדגיש שבחירות כאלה נעשות פעמים רבות מתוך חשיבה מתוכננת.
כך למשל, במקרה של מיכל ועומר, בני 35 מתל אביב והורים לשני ילדים: ליעד בן שבע ואלה בת שלוש. כיום הם מוציאים כסף הן על צהרון והן על גן הפרטי. הם יודעים שהחל מספטמבר, הוצאות החינוך שלהם יפחתו ב- 2,200 שקל, ואז יחלו להפקיד באופן קבוע לחיסכון. אם לא נפקיד לחיסכון במועדים קבועים, סביר להניח שהחיים והוצאות היום יום "ישתו" גם את הירידה בהוצאות, והחיסכון שתכננו לא יצא לפועל.

💰 חוסר בידע או במודעות לצורך בחיסכון. מעולם לא לימדו אותנו איך אמורים לנהל את הצד הכלכלי של המשפחה שלנו.

💰 צפי לקבלת כספים. אותם אנחנו מייעדים אותם מראש, לטובת היעדים והאירועים שיגיעו (בונוס מהעבודה, מענק, ירושה, קרן השתלמות).

💰 חיים את הרגע. מעדיפים לא לחשוב על העתיד, כי "חיים פעם אחת". 

💰 יהיה בסדר. שהרי "הדברים יסתדרו".

כך לדוגמה, לירון ואייל, זוג בשנות ה-40, הורים לשלושה ילדים, נוהגים לצאת פעם בשנה לחופשה משפחתית בחו"ל. לירון עובדת במקום עבודה שבו מובטח לה בונוס שנתי של שלוש משכורות. הסכום הזה מיועד לחופשה ולכן, הם לא חוסכים מראש עבור חופשות. הם יודעים שקיים סיכון כלשהו, שכן היא אותו בונוס עלול שלא להגיע או שהיא עלולה להחליף עבודה, אבל לוקחים זאת בחשבון ויודעים שבמקרה כזה, הם לא יצאו לחופשה.

לליאור ועדי, הוא בן 44 והיא בת 45, חשוב שהילדים (בני 19, 16 ו-13) ילמדו באוניברסיטה וישקיעו את כל מרצם בלימודים, מבלי שיצטרכו לעבוד במקביל. הם הגדירו מראש שכשיגיע הרגע, הם יישאו בהוצאות שכר הלימוד שלהם כולל הוצאות המחייה בתקופת הלימודים. זאת הסיבה שלא משכו את הכסף מקרנות ההשתלמות שלהם בעשר השנים האחרונות, וייעדו את הסכום שנצבר ויצטבר, לטובת המטרה הזאת. במקרה הזה, אין להם צורך בהפקדה אקטיבית לחיסכון לטובת לימודים לילדים. 

אז למה כן לחסוך?

💰 רוגע. הידיעה שיש כסף בצד לטובת כל מטרה, מעניקה לנו שקט ורוגע.

💰 ודאות ותכנון. כשיש סכום כסף מוגדר ושמור, אנחנו יודעים שנוכל להשתמש בו בעת הצורך, ולא מסתמכים על הנחות והשערות.

💰 הגשמת יעדים ומטרות. כשיש יעד שלטובתו יש לנו כסף בצד, הסיכוי שהוא יקרה עולה בהרבה.

💰 התמודדות עם בלת"מים. הידיעה שגם אם ניתקל בהפתעה, טובה או טובה פחות, נוכל להתמודד איתה, ולא נעמוד עם הגב לקיר.

💰 תשואה על הכסף. כסף מושקע עם פוטנציאל לצבור תשואה, כלומר לייצר לנו עוד כסף. 

לאלו מטרות חוסכים, ואיך מתחילים?

יש ארבעה סוגים עיקריים של יעדים לחיסכון:
💰 לילדים
💰 לעצמנו
💰 לבלת"מ
💰 להוצאות שנתיות 

איך מתחילים?

💰 שלב 1: עלינו לשבת יחד עם בן הזוג או עם עצמנו, ולהכין רשימה של היעדים והמטרות שלנו. רשימה עבור כל אחד מארבעת הסוגים (כפי שיודגם בהמשך).
💰 שלב 2: מתמחרים כל יעד ומעריכים את הסכום שנצטרך כדי לממש אותו.
💰 שלב 3: מציינים באילו מועדים אנחנו מתכננים ליישם את היעד.
💰 שלב 4: מחשבים את הסכום החודשי שצריך לחסוך כדי להגיע ליעד.
💰 שלב 5: מתעדפים את היעדים בהתאם ליכולת החיסכון החודשי של כל אחד, והחשיבות שלהם עבורינו.

יעדי חיסכון לילדים

אנחנו יודעים שיש אירועים מסוימים בחיי הילדים שלנו שנרצה להיערך אליהם, והם יגיעו לידי מימוש בשלב כזה או אחר. הידיעה שיש לנו כסף בצד לטובת כל אירוע שכזה, מאפשרת לנו להיות ערוכים ורגועים.

לדוגמה:
בר/בת מצווה – 20 אלף שקל.
אורתודנט – 12 אלף שקל.
רשיון נהיגה – 7,000 שקל.
השתתפות בלימודים גבוהים – 20 אלף שקל.
חתונה – 50 אלף שקל.

אם נסכום את כל היעדים, נראה שנידרש לחסוך לכל ילד בסביבות 105 אלף שקל. זה נשמע הרבה, אבל השד לא נורא כל כך. זה השלב בו אנחנו מחשבים כמה שנים יש לנו לחסוך. אם נחסוך לכל ילד מהרגע שהוא נולד, יש לנו כ- 25 שנים לחסוך, עד היעד האחרון ברשימה. 

איך יודעים כמה לחסוך בכל חודש?

לטובת זה, משרד האוצר הקים מחשבון חיסכון באתר. מכניסים את הנתונים ומקבלים את הסכום החודשי שעלינו לחסוך. במקרה זה, הסכום החודשי לחיסכון הוא – 270 שקל (לפני שהנחנו שתהיה תשואה על הכסף). אם הסכום גבוה מדי, ובהנחה שיש יותר מילד אחד, אפשר להחליט שכרגע לא חוסכים למתנת חתונה, או כל שינוי אחר שנוח לנו איתו

יעדי חיסכון לעצמנו

לכל אחד מאיתנו יש רצונות שהם לא חלק מהשוטף שלנו. חלקנו לא מממשים אותם ואחרים לוקחים הלוואה או מגדילים את המינוס או מחלקים לתשלומים כדי לממן אותם. המטרה היא ליצור חיסכון ייעודי לטובת אותם דברים, כך שנוכל לממש אותם ממה שיש, ולא ממה שאין.

לדוגמה:
חופשה זוגית פעם בשנה – 7,000 שקל.
חופשה משפחתית בארץ – 8,000 שקל.
אופניים חדשים – 5,000 שקל.
קורס העשרה – 2,500 שקל.

סך הכל לחיסכון השנה: 22.5 אלף שקל.

כדי לדעת מה המשמעות החודשית של הסכום הזה מבחינת חיסכון חודשי, נחלק את הסכום ל- 12 חודשים. סכום החיסכון החודשי הנדרש הוא 1,875. זה לא מעט. זה השלב שבו אנחנו נדרשים לתעדף את היעדים, או לחשוב אם צפוי להיכנס סכום שנתי כמו בונוס מהעבודה, או דמי הבראה שיממנו חלק מהיעדים ובכך יקטינו את הסכום החודשי שנדרש לחסוך. 

חיסכון להוצאות לא מתוכננות

כולנו יודעים עד כמה הבלת"מים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל הבשורה הטובה היא שגם לבלתי מתוכנן, אפשר להיערך. אפשר ליצור חיסכון שמיועד בדיוק למקרים אלו.

מקרר התקלקל.
משקפיים שנשברו.
תיקון לא מתוכנן לאוטו.
רופא פרטי דחוף.
מחשב שהתקלקל.

היעד הוא ליצור "מצבור" של 2,000-4,000, ובכל חודש להפקיד 10% מהסכום הזה. אם לא השתמשנו – מצוין. אם כן, מחדשים את המצבור. 

יעדי חיסכון להוצאות שנתיות

מדובר בהוצאות שמתרחשות פעם בשנה, שמעיקות עלינו והיינו שמחים אם הייתה לנו מעין "מגירה" עם כסף עבור כל יעד שכזה.

לדוגמה:
טסט וטיפול לרכב.
קייטנות.
חזרה לבית ספר.
ראש השנה/פסח – במשפחות רבות ההוצאות גבוהות מהרגיל בתקופה זו.
מתנות ואירועים גדולים שצפויים לנו במהלך השנה.

גם כאן, נסכם את הסכומים ונחלק אותם ל-12 חודשים. 

תובנות לקחת הביתה

💰 לא ביום אחד. היכולת לחסוך היא לא מיידית. מדובר בתהליך שנבנה לאורך חודשים או שנים, וכדי להשיג אותו יש ליצור בסיס שיאפשר זאת.

💰 שמיכה קצרה. זה בסדר. אנחנו גם לא עושים את כל הסידורים בזמן או מתפקדים כבני זוג והורים למופת. אל תכניסו את הכל, אבל בחרו באופן מודע.

💰 חיסכון אידיאלי. כשיודעים מה הסכום שאנחנו רוצים או צריכים, אפשר לקבל החלטות. האם אנחנו מוכנים לוותר על חלק מההוצאות הקיימות היום? האם אנחנו רוצים להגדיל הכנסות, לטובת החיסכון? האם אנחנו יודעים שבעתיד תהיה לנו יכולת לחסוך ולהשלים את הפער, וכרגע לא חוסכים? נהלו עם עצמכם שיחה כנה.

💰 תעדוף הוא הכרחי. עלינו להחליט מה חשוב יותר ומה פחות. מה נכון מבחינת החשיבה והתכנון קדימה. האם יש יעד קרוב יותר, שיש חשיבות לרכז מאמץ בחיסכון עבורו, האם ניתן להשתמש בחיסכון קיים ועוד.

חשוב להדגיש: המטרה היא לא לשכנע אתכם לחסוך. עליכם להסתכל על התמונה ממבט על ומתוך הבנה וידע, ואז להחליט. כך תקבלו החלטות מתוך מודעות ולא מכל סיבה או הפרעה אחרת. 

רונית טאוליב היא מאמנת ויועצת כלכלית, בעלת האפליקציה "החיים בפלוס" ומייסדת קבוצת הפייסבוק "החיים בפלוס עם רונית טאוליב"  

להצטרפות לקבוצה לחצו כאן:

שיתוף ב facebook